רכבת הרים ושמה חתונה

קשה לי להאמין ולעכל שתורי להתחתן הגיע... ועבר. המסקנה הבלתי נמנעת שלי מהחתונה היא שמה שמכתיב את הטון הוא כמות האהבה, ההתרגשות והשמחה הכנה שיש בקרב האורחים שלך. המקום, האוכל, הבר, ה-DJ – כל אלה יכולים לעזור מאוד או להפריע מאוד אבל הם לבדם לא יכולים להפיל ערב טעון ברגשות או להרים ערב נטול רגשות. אין לי ספק שבלי החברים המדהימים והמשפחות שלנו – ששמחו, התרגשו, רקדו, הכינו הפתעות ואז עוד הפתעות – כל זה היה שלד ריק.

המסקנה הזאת כמעט ועושה חשק לא לדבר על שום דבר אחר ולא להתעסק בשום דבר אחר. אבל כל מי שהתחתן וודאי יסכים איתי שמכונת החתונות היא מאוד תובענית, וכל כך יקרה בכסף ובאנרגיות – שבסיום הדרך, אחרי החתונה, אתה מרגיש חובה לשתף את העולם בבחירות שלך, מי עזר, מי הפריע, מי מומלץ וממי להתרחק.

EasyWed – כח קנייה וחיוך

בנותן השירות המרכזי בחתונה שלנו נתקלנו בעודנו נופלים לקלישאה העגומה של חיפוש המלצות בפורומי מתחתנים באינטרנט. מסתבר שמדובר בחברה צעירה ורעננה – EasyWed - שמהווה כח קניה מול הספקים השונים בתחום החתונות. הנחת היסוד שלהם היא שכל אדם מתחתן פעם אחת ולכן מתמקח על חתונה אחת, בעוד הם מרכזים עשרות ומאות חתונות בשנה מול אותם ספקים, ולכן יכולים להוריד במחיר ולהבטיח שלספקים השונים יהיה מה להפסיד בעתיד מלדפוק אותך.

המודל העסקי מסובך להבנה בהתחלה אבל הוא בעצם פשוט מאין כמותו – EasyWed הם הלקוחות המשלמים לספקים השונים בחתונה שלך: המקום, הבר, הקייטרינג, הצלם, המאפרת, התאורה, ההגברה, ה-DJ, קישוט הרכב, הזר – הכל. ב-EasyWed מקבלים את פניך בחיוך ועוטפים אותך באווירת חתונה מפנקת. הם מבקשים לדעת מהי החתונה שיש לך בראש, ואז שולחים אותך לראות מקומות שמתאימים לך. לאותם מקומות אתה קובע פגישה ומבהיר שהגעת דרך EasyWed, וכך כולם יודעים שלא לדבר איתך על כסף (כי אתה משלם ל-EasyWed והם משלמים לספקים).

לאחר שמצאת מקום, אתה מציין כמה אורחים צפויים לך. הצעת המחיר מתקבלת בהתאם למקום ולמספר האורחים הצפויים וכוללת בתוכה את כל נותני השירות שציינתי קודם לכן. כעת נותר רק לחתום חוזה, לשלם מקדמה ל-EasyWed ולהתחיל למצוא את נותני השירות לחתונה שלך מתוך הרשימות של EasyWed – הכל משולם מראש.

המיוחד ב-EasyWed (מעבר לקונספט המעט חדשני שמצריך אדפטציה) הוא שהחיוך של כלל עובדי החברה נשמר גם אחרי חתימת החוזה, לאורך ההכנות ועד אחרי יום החתונה. החיוך – אותו מרכיב שכל כך משפיע על אופי יום החתונה שלך ועל החודשים שקודמים ליום זה – הוא בדיוק מה שמבדיל עסק שעניינו חתונות מבסטה בשוק. השירות הוא חלק מהמוצר וב-EasyWed זה מובן מאליו. ביום החתונה שלי, לאור כמה משברים שלא קשורים ל-EasyWed, החיוך של אביחי (מנהל החברה שהגיע על דעת עצמו למקום האירוע) היה מגדלור שמשך אותי למעלה בדיוק כשהייתי צריך. תוסיפו לזה מחירים אטרקטיביים שרק כח קנייה יכול להשיג – וקיבלתם נותן שירות שאתם רוצים לצדכם.

ארטיק – מקום מורשה וקליל על הים

המקום שבו בחרנו להתחתן ושהתאים בצורה מושלמת ל-200 האורחים שלנו היה המקום השני שהלכנו לראות – חוף ארטיק בחבצלת השרון. על פניו, המפרט נשמע נוראי: איזור החניה של מסעדת הדגים שלמרגלות מדרון הצוק בחוף נעורים. בפועל: מקום קליל בגובה שתי מדרגות מהחוף עם כל האישורים והתשתית לאירועים. חלום!

מה שטוב במקום הוא גם מה שרע במקום – הקלילות, חוסר הרצינות – השכונה. הגישה לים חופשית, אך כך גם הגישה מהים למקום. הכניסה לאיזור האירועים מעורבת בכניסה למסעדה שבמקום. החוף אינו שייך לאיש, ואינו חוף רחצה מוכרז. קטנועים חונים בכל מקום סביב מתחם האירוע ושצף של המוני ישראל עולים ויורדים ביחד עם אורחים החתונה בשביל הגישה למקום. במהלך האירוע האורחים מרגישים חופשיים לטייל על החוף (שנמצא למרגלות מתחם האירוע אך מחוץ לו), לשכשך רגליים במים ולצאת לשחות בין החופה להמשך המסיבה.

אין ספק – למי שלא מחפש את הוואו וההפקה הגרנדיוזית – ארטיק הוא המקום האידיאלי, אך הוא גובה מחיר לא נמוך מהזוג המתחתן – זהו הצד השני של אותה קלילות: המקום מתנהל בצורה חאפרית, כמו שוק. כך דרגת האמינות של בעלי/מנהלי המקום, כך רמת העמידה בהתחייבויות ובהבטחות וכך רמת השירות.

מתחיל בחיוך הנוצץ של מנהל המקום בפגישה הראשונה – זו שלפני בחירת המקום. הבטחות עד להודעה חדשה על פינוקים ויחס מיוחד. ובניגוד מוחלט ליחס של EasyWed – כאן החיוך, הסבלנות והאדיבות של מנהל המקום היא רק עד אחרי חתימת החוזה. במורד הדרך הרגשנו שהאינטרקציה עם מנהל המקום היא יבשה, עניינית וחסרת סבלנות. פינוקים ויחס מיוחד בסופו של דבר לא קיבלנו, ויצאנו עם טעם מר של שירות לא טוב.

דוגמא קלאסית לכך היא הבקשה של מנהל המקום לקבל את המעטפה עם הטיפים לצוות בתחילת האירוע, כיוון שהוא לא יהיה נוכח בסוף האירוע. דרישה מגוחכת וחצופה שנאלצתי לסרב לה, באופן טבעי.

כשמנהל המקום תדרך אותי "בחברות" מהו הסטנדרט הנהוג לטיפים לחברי הצוות הוא הבהיר שלמנהל הבר ולמנהל האירוע נהוג לתת יותר. במעמד זה התבשרתי (למרבה התמיהה) שבעל המקום הוא מנהל האירוע. אותו בעל מקום שמנהל באותו זמן את המסעדה שברשותו ואירוע נוסף המתקיים בחלק אחר של המתחם. והרי ברור שלא ניתן לתת מענה אמיתי לצורך של אירוע חתונה יקר ומסובך במקביל לאירועים אחרים, ואכן האירוע שלי נפגע מאוד מחוסר הזמינות של "מנהל האירוע". ולהלן הדוגמאות...

בחוזה עם המקום מובטחת עגלת גולף המיועדת להסעת אורחי האירוע ממגרש החניה שבמעלה המדרון התלול ועד לכניסה לאירוע שלמרגלות המדרון. בחתונה שאליה הוזמנו במקרה חודש וחצי לפני זו שלנו באותו המקום נוכחנו לראות שאכן קיימת עגלת גולף, אך היא לא זמינה בצורה סדירה ולא ניתן לסמוך עליה שתנייד אורחים בצורה שוטפת. בעקבות כך ביקשנו להעניק באירוע שלנו תשומת לב יתרה לנושא עגלת הגולף ונענינו בתגובה המדאיגה מכל – אל תדאגו.

וכמובן... לא הייתה עגלת גולף באירוע שלנו. כשבאתי למנהל האירוע במהלך החתונה שלי, כשהאורחים שלי כבר נוכחים במקום וצועדים במדרון התלול – נאלצתי לשמוע מפיו סיפורים על המנוע ששבק חיים, על האחריות שהבטיחה לכסות תיקונים אך בפועל לא באמת מכסה, על החברה שמשווקת את אותן עגלות גולף –לא ייאמן! על מה לעזאזל אתה מדבר איתי, שאלתי את בעל המקום, בעודי מזיע ומתרוצץ אחריו באמצע החתונה שלי. דרשתי שישלח לי מיד רכב שייקח את האורחים שלי, אך כמו באותה חתונה חודש וחצי לפני כן, גם כאן הזמינות של אותו רכב הייתה בגדר בדיחה עגומה, ובכל פעם שמישהו קצת מבוגר באמת התקשה לעלות ולרדת במדרון, היה צורך לחפש מחדש את מנהל האירוע בבקשה מיוחדת בנושא.

המקום מספק איתו 3 מאווררים כחלק מהדיל. יומיים לפני החתונה נתקפנו חשש שלאורחים שלנו יהיה חם מדי וביקשנו לשכור עוד 3 מאווררים (120 שקל למאוורר). ביום האירוע לא היה מאוורר אחד באיזור קבלת הפנים והאוחים שלי סבלו מחום עז. שוב רצתי לחפש את מנהל האירוע כדי לברר למה המאווררים שביקשתי לא בשימוש. הם למטה ברחבה –התבשרתי. אבל למה הם לא למעלה, איפה שצריך אותם כרגע? התשובה שקיבלתי מעידה על אופי המקום: למה לא ביקשת במפורש שיהיו למעלה? זו התשובה של מנהל אירוע לחתן ביום חתונתו, מזיע ומתרוצץ במקום להיות עם אורחיו. מה זה משנה למה לא ביקשתי – אני מבקש עכשיו. והתגובה המרנינה: מה, אתה רוצה שעכשיו אני אתחיל להעביר כבלים וכל זה? על כזה יחס בעיניי מקומות צריכים ליפול. ועוד עניין – אחד משלושת המאווררים שעליהם שילמתי בנוסף לא היה מחובר לחשמל במשך כל האירוע, ולא משנה כמה פעמים ביקשתי שיחברו אותו.

בר ארטיק – הכיף ממשיך

כחלק מהחוזה עם ארטיק מקבלים את שירותי הבר שלהם. לא אלאה בפרטים, רק אומר שהתפקוד של הבר היה עגום מינוס. משקאות קמו קאווה הוגשו לא קרים, אורחים נאלצו להמתין ארוכות לכוסות שטופות ובמקרים רבים נתקלו בתגובות מביכות מהצוות – "אין לי כרגע כוסות, חפש אותי עוד עשר דקות", "בדיוק מעבירים את השתייה מהבר ההוא לבר הזה אז נסה יותר מאוחר", "סליחה, כבר לקחתי הזמנה ממישהו, תפוס אותי עוד מעט כשאני פנוי" ועוד דברים מביכים רבים. הבר לא עמד בקצב, לא סיפק שירות אדיב ושמעתי גם על מקרה אחד שבו ברמן נזף באורחת שלי שנשענה על הבר, דבר שהיה לה מאוד לא נעים. האם זה מפתיע שבר שכונה שכזה מגיע בעסקת חבילה עם המקום שתיארתי? לא ממש.

עיצוב ארטיק – איפה אתם?

המקום מציע לעבוד עם מעצבת מטעמו על מנת לשדרג את העיצוב הבסיסי שמגיע בעסקת החבילה. אותה מעצבת, נחמדה למראה ונעימה לשיחה, גם היא לא עמדה בציפיות. בחבילה שעליה סיכמנו נכללו פרחים, נרות ועיצוב מיוחד של רעיון שהיה לנו. בחתונה עצמה אותה בחורה לא נכחה ושלחה במקומה בחורה אחרת שלא הכירה את לוחות הזמנים, לא הבינה עד הסוף את הרעיונות המיוחדים שעליהם סוכם ולא דאגה לנרות שנכללו בעסקה. באמצע החתונה מצאתי את עצמי רודף גם אחריה ומבקש לדעת למה לא הכל מוכן, ותוך כדי גם מסביר לה למה התכוונו בבקשות שלנו, בניגוד למה שהיא חשבה שהיא מבינה. מאכזב, אך אופייני למקום לשדך אותנו לנותנת שירות שכזו.

תאורה וסאונד – ספקטאקל (או: תאקל בשלושה חלקים)

כחלק מהחבילה של המקום כלול גם איש תאורה וסאונד. על העבודה השוטפת שלו אין תלונות – המקום היה מואר כראוי והסאונד היה ללא רבב. עם זאת - נאלצנו לחוות פאדיחה איומה ומתמשכת עם אותו איש אלקטרוניקה. כחצי שעה לפני החתונה הוא שאל אותי איפה להרכיב את המסך. ידעתי שמסך ומקרן הם בתוספת תשלום ובפירוש לא ביקשתי כזה דבר. כשאמרתי לו שלא ביקשתי מסך הוא התבלבל לרגע והסביר שמישהו ביקש. אם כך, כנראה מישהו רוצה להפתיע אותי ולהקרין לי משהו בחתונה, ובמקרה הזה אתה יודע יותר טוב ממני מה סוכם איתך. אך הבחור נשאר מבולבל והתעקש שאברר עם חבריי אם מתוכננת לי הפתעה. חוסר מקצועיות מקומם, לא? מצאתי את עצמי מתקשר לכל החברים שלי ושואל אותם אם הם מתכננים לי הפתעה עם מסך כי האיש של המקום צריך לדעת. וכך הלכה ההפתעה.

במהלך החתונה אכן הוקרן סרטון הפתעה, אך בעיות טכניות מביכות גרמו לכך שהסרטון הוקרן בגווני ורוד בלבד. ואם זה לא מספיק – כשבוע לאחר החתונה התקשר אליי אותו גאון תאורה וסאונד ודרש לדעת מה עם התשלום על המסך. מגוחך – זה לא קשור אליי ואני לא מעורב בזה. דבר עם האנשים שסגרו איתך! אבל הוא לא זכר מי סגר איתו וביקש שוב שאני אעשה טלפון לחברים שלי כדי לראות למה לא משלמים לו. עשיתי שוב טלפונים והסתבר שלא שילמו לו כי סוכם איתו מראש (כמו גם הסיכום המפורש מראש על היות המסך הפתעה) שהתשלום יבוצע שבוע וחצי לאחר האירוע – למחרת היום שבו הוא התקשר אליי. כשעובדים בתחום האירועים ובמיוחד בתחום החתונות צריך להפגין קצת יותר רגישות, יכולות בינאישיות וטאקט ממה שהפגין גאון האלקטרוניקה. אבל שוב – לא מפתיע שזהו האדם שגר ועובד בשכונת ארטיק.

פלפל פרודקשן – קייטרינג מפתיע לטובה

אין ספק שהפתעת האירוע הייתה ההצלחה המסחררת של הקייטרינג – פלפל פרודקשן. למה הפתעה? כי גם הם מקושרים עסקית לארטיק. למה הצלחה מסחררת? רק בזכות אחד משני השותפים בבעלות של העסק, אדם מקסים ונדיר באיכויותיו – ההיפך המוחלט מכל הדמויות הגרוטסקיות שתוארו עד כה – חביב שלו. מעבר לשירות האדיב ולחיוך האמיתי, הכנה והמחזק שחביב העניק לנו לאורך כל הדרך – חביב סיפק לנו את אחד משירותי הקייטרינג המוצלחים שניתן לחוות בחתונה. כלל אורחינו התלקקו, לרבות אורחינו מתחום בישול הגורמה, שלא הפסיקו להלל את האוכל המדהים.

חביב – לא רק שסיפק את המוצר שעליו התחייב ועמד בסטנדרט שירות גבוה מכל עמיתיו למערכה, גם הגדיל לעשות ותיזז באירוע שלי סביב כל צורך שעלה על מנת למלא את מקומו שלא מנהל האירוע הנעדר מהמקום. בעזרתו של מנהל האירוע מטעם הקייטרינג – איתן חובש, שניהם עשו עבודת קודש החורגת בהרבה מתפקידם המוגדר, ועשו זאת באהבה ובחיוך רב. תודה חברים – יצאתם גדולים!

Laze Peres, או אליעזר מהרדיו

את ה-DJ שלנו מצאנו דרך חברת קליינטה, שנמנית על רשימת הספקים הקשורים ל-EasyWed. כאקט של רצינות, שאל אותי אמיר, איש השיווק של הלייבל, שאלות טלפוניות עוד לפני שפגישה הראשונה איתם כדי שיוכל כבר להפגיש אותי עם ה-DJ הרלוונטי ביותר לי ולזוגתי. "אני הולך להפגיש אתכם עם אליעזר" הוא הצהיר לאחר ששמע מה אנחנו אוהבים ואנחנו התבאסנו, כי מי רוצה סבא שינגן לו בחתונה... בדיעבד הסתבר שאליעזר (הידוע בכינויו Laze Perez) הוא לא רק DJ מעולה, אלא גם אחד מהבעלים של המועדון התל אביבי המצליח Radio E.P.G.B. בסשן מיוחד שעשה לכבודנו במועדון שלו, בשעת צהריים רק אנחנו והוא, נדלקנו עליו מיד וסגרנו עסקה. הדבר השתלם – הייתה אחת המסיבות המיוחדות והמוצלחות שניתן לקוות להן בחתונה, האורחים היו באקסטאזה, הרחבה הייתה מלאה כל הזמן והפידבקים החיוביים ממשיכים לזרום עד היום. תודה אליעזר – יצאת צדיק!

שתקן, אבל מוצלח

בזמן כתיבת שורות אלו עוד לא קיבלנו את התמונות מהחתונה (שזה הוגן, עבר רק שבוע וחצי) אבל אני מרגיש מספיק בטוח לכתוב את השורות הבאות: הצלם שלנו, אורי שדה, הוא אחד המוכשרים והנעימים לחיכוך שניתן לצפות. נכון להיום הוא לא נמצא ברשימות הספקים של EasyWed (קיבלנו מהם החזר כספי ושכרנו את שירותיו בנפרד), והגענו אליו לאחר חיפוש מייגע. אני מזכיר: אני בעצמי צלם אירועים והסטנדרט שלי גבוה וקשה.

אורי הוא טיפוס שקט, גם הוא לא חזק בשיווק עצמי ובפיזור חיוכים, אבל העבודה שלו מדברת בעד עצמה. ביום האירוע הוא היה נעים, מאוד לא פורמאלי (לחיוב) ולא הורגש בכלל. אורחים מספרים שהאינטרקציה איתו בזמן האירוע הייתה נעימה ולפעמים גם כיפית. נמתין לתמונות הרשמיות...

אחרונים, ומאוד חביבים

התחלתי באמירה שכלום לא יעזור לחתונה עצובה, וכלום לא יקלקל חתונה שמחה. התברכנו, ג'ו ואני, בחברים טובים ורבים שאוהבים אותנו, ששמחים בשבילנו ומתרגשים בשמחתנו. מעבר לעזרה בתפעול האירוע (בהיעדר מנהל אירוע רציני), בפינוקי רכב החתונה וההסעות ומעבר להפתעות הרבות שסביב מסיבות הרווקים והרווקות המושקעות מאוד שלהן זכינו – היו גם הפתעות רבות בחתונה עצמה. הגדולה שבהפתעות הייתה הסרטון המדהים שהפיקו החברים והקרינו בהפתעה בחתונה. הסרטון הוא אנימציה מדהימה שהוצאה לפועל ע"י קבוצת מוכשרים שנקראת Sunday Crowd – וללא ספק שווים הצצה. לחברים – תודה רבה רבה רבה!

ולסיכום תמציתי:

הטוב: אורי שדה – צלם, פלפל פרוקשן – קייטרינג, קליינטה, אליעזר פרץ – DJ, Sunday Crowd – אנימציה

הפחות טוב: ארטיק – מקום לאירועים