Thursday, April 15, 2010

דודו, 37, ליצן

"זה מתחיל בחמש? מחכים לעוד כמה ילדים? ...יש לי זמן לסיגריה?"
דודו הליצן, 37, אבא לשניים, חלם להיות שחקן. למד להיות שחקן. לא הצליח להתפרנס מזה. היום הוא עושה ימי הולדת לילדים. האיפור הלבן מסתיר אבל לא באמת זיפים של חוסר אכפתיות. בגדי הליצן מקומטים מלהיות זרוקים בתא המטען של הפונטו. ילדים - לא שומעים אתכם! לא אכלתם ארוחת בוקר? המדונה שיורדת מהאוזן לפה, הבידורית הזולה שמנגנת דיסקים של ילדים בלי איכות, בלי סגנון. דודו הליצן. יובל המבולבל. חליל הדביל. כל מה שאני מצליח לדמיין כשאומרים לי "בוא לצלם מסיבת יום הולדת לילד בן חמש".








ושוב התמזל מזלי להתלוות לאשת מקצוע חצי מיוחדת שהראתה לי שמסיבת יום הולדת לילד בן חמש יכולה להיות דבר מעורר השראה, בונה ומדליק. תכירו - עדי רביב, יפה ומוכשרת, אמא לאיתמר, אחותי. עדי החליטה לתרגם את היצירתיות שלה ואת האהבה שלה לילדים להפעלות ביצירה מוכוונת מיחזור. טוב לסביבה - טוב לכולם. וביום ההולדת של הבן הבכור שלה - הסנדלרית הזאת לא הלכה יחפה.














היה משהו מדליק באירוע האחרצהריימי הזה בפארק. הוא היה שקט ונכון. ושימח אותי אין קץ שלא היה שם רמקול עם שירי זוועות לילדים. לא היה דודו הליצן הצעקן, לא הייתה אקסטראווגאנזה. הייתה הפעלה ערכית, מתוזמנת, מחושבת מראש ובוגרת. ההורים, שבד"כ מתכנסים בצד לדבר על שוק ההון, על קניות ועל וואטאבר, היו מאוד פעילים ביצירה של הילדים שלהם. כולם חזרו הבייתה עם מזכרות שהם עצמם הכינו!










ובנוגע אליי - אני יצאתי מבסוט. קיבלתי את הקהל שאני הכי אוהב לצלם - אנשים תוך כדי אינטרקציה חברתית, תוך כדי פעולה, תוך כדי יצירה. ילדים והורים בחוויה אמיתית, אותנטית ומשלהבת. הרבה יותר מוצלח מערימת ילדים שבוהים במפעיל רעשן, נדושן ויקרן. ויסלח לי דודו, 37, ליצן.












את עדי רביב, או בשמה העסקי - יוצרים ירוק, אפשר למצוא כאן. וגם כאן: 050-4410976
ואותי - אותי אתם יודעים איפה לחפש.













































































5 comments:

  1. אחי האהוב והמוכשר עד מאד -

    ה ת ר ג ש ת י !

    }{

    ReplyDelete
  2. עמית שלום,

    הרשומה שלך מאד עניינה אותי ומובן כי אהבתי לצפות בתמונה של ביתי הבכורה מראה לי את היצירה שלה (תמונה אמצעית בשלשת התמונות האחרונה ברשומה). אכן היתה יום הולדת מיוחדת נטולת צעקות קרב סטייל "מי רוצה פרס שישב בשקט:)".

    ReplyDelete
  3. הי מיכל,
    יום ההולדת הזה החזיר לי את האמון ביכולת להיות הורה בורגני מבלי להיות קלישאה של הורה בורגני.
    תודה על המילים החמות ועל התמונות היפות שאפשרתן לי לצלם (את ובתך הבכורה). נתראה בשמחות!

    ReplyDelete
  4. קצת באיחור.. בשמחות כמובן ואין בעד מה. קלישאה של אמא בורגנית או לא.. אין לי פשוט זמן להכנס למחשב... ואם אתה חובב ספרים אז הכנסתי המלצה לבלוג שלי http://michalkerer.blogspot.com/

    ReplyDelete
  5. אני גרה בתל אביב, כביכול עיר הצרכנות אבל ימי הולדת לילדים אנחנו תמיד עושים בגינה הקרובה לבית. מקשטים מראש בבלונים, מביאים כיבוד קל ולא מסתבכים עם מקומות רחוקים, משחקי חניה ושטויות אחרות. פשוט, נחמד, קטן וכיפי.

    ReplyDelete