צעצוע טופּי חדש

כשנסעתי לבד לטיול בחו"ל בפעם הראשונה גיליתי שאם אני רוצה תמונות של עצמי למזכרת – אני צריך לצלם אותן בעצמי. הזבוב על הקיר שבי גרם לי לצלם המון סיטואציות והמון אנשים, ורק בסוף היום הראשון, כשעברתי על התמונות, הבנתי שאם אני לא אצלם את עצמי – אני לא אהיה קיים בתמונות המזכרת מהטיול שלי.

אז התחלתי לצלם. כשאתה מצלם את עצמך באופן ידני (בלי טיימר וחצובה), הדבר הטבעי לעשות הוא לשלוח יד קדימה ולתפוס אותך ואת הרקע שבו אתה נמצא. אבל אני התחכמתי, ניסיתי כל מני דברים ובסוף מצאתי שכשאתה מצלם את עצמך באופן ידני – דווקא לשלוח יד למעלה ולצלם את עצמך מביט לגובה וברקע הרצפה שעליה אתה עומד – דווקא התמונות האלה יוצאות הכי יפות. ולמה? קשה להסביר. משהו בגוף שלנו מתנהג אחרת כשהוא נאלץ להביט למעלה – הגידים בצוואר נמתחים אחרת, המבט משדר מאמץ – הכל משתבש, אבל משתבש לטובה.

בשבילי, לגלות את זה בערב הראשון של הטיול שלי לגואטמאלה היה כמו בשביל ילד בן שלוש לקבל צעצוע חדש – לא יכולתי להפסיק. כשהייתי עם אנשים הייתי הזבוב על הקיר, אבל כשהייתי לרגע לבד – מיד צילמתי את עצמי מלמעלה. התחלתי לשים לב למשטחים שעליהם אני נמצא – ריצוף מעניין במיוחד, סדינים מעניינים במלון, חדר שירותים שמצטלם טוב – האם זה שווה תמונה טופית (top)?

כשחזרתי לארץ, התמונות הטופיות משכו המון תשומת לב. הרבה חיוב וגם הרבה צחוק. מסתבר שאנשים לא נשארים אדישים לתמונות שונות ומשונות של יקיריהם.

קבלו ממני במתנה צעצוע - שלפו פלאפונים, מצלמות או כל ציוד אחר ושלחו לי תמונות טופיות של עצמכם, למייל (amit@flyonthewall.co.il) או לדף של זבוב על הקיר בפייסבוק. נפרסם את כולן, נעשה סקר פופולאריות – ומי יודע, אולי יהיו פרסים...